פרצוף מלוכלך

פרצוף מלוכלך

והפעם משלוח מנות מקורי - 
קלִיפּוּרִים לקטנים וגדולים!

***

מאחלת לכולנו חג פורים שמח!!!
שלכם
סבתא דידי והחבורה

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות

קצת הפוגה מהימים הקרירים נתנו לנו סיבה טובה לקפוץ לבקר את הנכדים

אחרי שכבר כמה שבועות הם היו די "מוזנחים"..

שוב הגעתי בלי תוכניות לפעילות או יצירה מראש -
ספרים טובים עושים את העבודה בשבילך
ואנחנו רק קוטפים את הפרי הבשל מן המוכן..

ואם כבר נכנסנו לאווירת ט"ו בשבט,
בחרנו הפעם שוב
בקטע נכון לכל עת ואהוב -
המשל "פרי מתוק".

"צא ושאל את הבוטניקאי,

כמה מצבים עוברים על הפרי

מעת שנראה לעיניים

עד ביאתו לתכליתו,

שהוא גמר בישולו.

אשר כל המצבים

הקודמים לתכליתו

לא די שאינם

מראים לנו שום דוגמא

מותאמת לתכליתו

המתוק והיפה,

אלא עוד כמו להכעיס,

מראים לנו את ההפכי

לצורה התכליתית,

ככל שהפרי

יותר מתוק בסופו,

הוא נמצא

יותר מר ויותר מגונה

במצבים הקודמים

של סדר התפתחותו."

ניגשנו לארון, 

ובחרנו חומרים -

* לוח שעם וסיכות נעיצה (עם ראש פלסטיק)

* צבעים אקריליים (אנחנו השתמשנו בחום בהיר, ירוק, צהוב ואדום)

* מכחולים - אחד רגיל ואחד גדול עם מברשת עבה

* בריסטולים כתומים וירוקים (2 מכל צבע)

* טוש (הצבע לא משנה), עפרון ומספריים

היכון, הכן ....... צא!

קראנו יחד את המשל 

התחלקנו לשתי קבוצות


הקבוצה הראשונה התחילה בעבודתה -

ציירנו על לוח שעם ענפים בעפרון,

וסבא מוטי צבע אותם (עם המכחול הדק יותר)

בינתיים בקבוצה השנייה

ציירנו על הבריסטולים תפוחים עגולים (ללא הענף וללא עלה) בכל מיני גדלים, וגזרנו אותם (עקומים ויפים ☺)

סבא גמר לצבוע,

ועכשיו צבענו את כל הלוח בירוק של צמרת העץ

הצביעה של הצמרת נעשתה בעזרת המכחול הגדול, בטפיחות,

כדי ליצור מראה של עלים מעט מבולגנים ויותר "אמיתיים"

כשגמרנו לצבוע את הצמרת,

הוספנו מעט צהוב לירוק, ושוב טפחנו על הלוח,

אבל על פחות שטח ובטפיחות קטנות יותר - כדי שיהיה גיוון ולא יהיה צבע אחיד

ו... הנחנו לייבוש

אגב, זכרו לשטוף את המכחולים!! הצבע מתייבש וזה פשוט נ ו ר א להוריד אותו אחר כך!

העץ שלנו התייבש,

עכשיו בחרנו צבע לצביעת המסגרת של הלוח
צובעים - ושוב מניחים לייבוש.

בזמן שהמסגרת מתייבשת, יש עוד שלב, שהוא בגדר אופציה בלבד -

זוכרים את התפוחים שגזרנו?

עכשיו "ליכלכנו" אותם קצת עם הדיו

תפוחים כתומים - "בשלים" - בדיו כתום, ותפוחים ירוקים - "בוסר" - בדיו ירוק

(אפשר גם עם פנדה או עפרונות צבעוניים)

הלוח התייבש, הפירות מוכנים, אבל מה הקשר בין השניים??

הלוח משמש לוח שעם רגיל, כזה ששמים עליו פתקים עם תזכורות שאסור לשכוח, רשימת קניות, וכל מה שרוצים

אבל הפתקים שכותבים עליהם הם התפוחים

בכל מיני שלבים של הבשלתם,

בהתאם למשל ולחג.

אצלנו הלוח כבר עמוס "פירות" וכל טוב,

וכל פעם בביקור השבועי שלנו אצל הנכדים

אנחנו "קוטפים" יחדיו את הפירות ה"בשלים" (הפתקים שעבר זמנם),

ומפנים את הצמרת לצמיחתם של פירות חדשים..

****

עוד שימושים לעץ הפירות -
* לבחור ציטוט מיוחד, לכתוב על כל תפוח מילה אחת, אחר כך לבלגן את כל התפוחים ולהרכיב את המשפט
* משחק מילים - לכתוב על התפוחים מילים שונות, ולנסות להרכיב מהם משפטים וצירופים בעלי משמעות
* עץ אותיות - לכתוב על כל תפוח אות, לנעוץ על העץ את "פירות האותיות" ולהרכיב מילים או משפטים.
* עץ ברכות - לכתוב על כל תפוח ברכה אישית, ולהעניק עץ ברכות משפחתי לסבא או סבתא למשל, בליווי תמונות של כל הנכדים ☺

****

בברכת ט"ו בשבט שמח!!!

סבתא דידי וכל החבורה

אין אור...

אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך

נקודה למחשבה

נקודת תקווה...

לַמשל הזה יש כל כך הרבה משמעויות..

כל כך הרבה זכרונות..

"אין אור

אלא

אותו היוצא

מתוך החושך"

*****

אני לא צריכה לספר לכם כמה מקרים עובר אדם בחיים

החל מילדות ועד לבגרות וזקנה

כל כך הרבה פעמים ביום, בשעה, בדקה

כל פעם משבר - ותקומה

משבר - ותקומה

ממש נדמה שהרצף הזה, ההופכיות הזאת

שאליה נולדים מהרגע הראשון של פעימת הלב

הוא מה שמגדל את האדם, בונה אותו
כפי שמתקדמים כל חייו, "לפי הדופק"..

תמיד ישנה נקודת השבירה, שאדם מיואש מכוחותיו עצמו

ודווקא אז 

אני נזכרת במשל הזה

"אין אור

אלא

אותו היוצא

מתוך החושך"

סיכום חיים - לא כך?

*****

כשהנכדים התאספו אצלי להדלקת נר ראשון 
החלטנו שזה המשל הכי מתאים לחנוכה 


אז ארגנו ארגז קטן

וכמה בריסטולים בגווני כחול

הוצאנו צבעי פנדה

שני בריסטולים לבנים עבים במיוחד

חוט קשירה

דבק פלסטי ו-לורד בצבע זהב

ו.... מתחילים!

*****

התפקיד שקיבלו הקטנים היה לקרוע לגזרים את הבריסטולים הכחולים

תפקיד משובב נפש לילדים צעירים, שנהנים מאוד לקרוע את הניירות לחתיכות קטנות וקטנטנות...

הנחנו את הקרעים בצד

והחבר'ה עברו לצבוע את הבריסטולים הלבנים בפנדות,

בצבעים צבעוניים ושמחים

ובינתיים אני והגדולות ציפינו בעזרת דבק פלסטי את הצד החיצוני של הקופסה בפסיפס של פיסות הבריסטולים 



מרחנו, ייבשנו, חיכינו, תיקנו....



(כשמדביקים את הבריסטולים, בייחוד כשהם קצת עולים אחד על השני, הם לא ממש נדבקים -

אבל אחר כך מורחים על הכל שכבה של דבק פלסטי וזה מסדר את העניין)

הציורים צבועים, הקופסה מצופה ומונחת לייבוש, מה עכשיו??

הגיע הזמן לכסות את כל הציורים בפנדה שחורה... 


יווווו, איזה חושך!!!

צובעים הכל בצבע שחור...

תגובות מדגמיות של החבורה הצעירה: "מהההההההה?!?!!?!?!!?!?!?!!? אבללל... סבתא!!!!!!"

הקופסה כבר התייבשה, עכשיו אפשר  ל ק ש ט -

קישטנו את ה"תריסים" (מבפנים ומבחוץ),

הדבקנו את ה"חושך" על התחתית...

מזכיר אולי איזה איור מוכר???

עכשיו, חוררנו חור קטן בכל "תריס", השחלנו חוט, וקשרנו בקשר פרפר

עכשיו אפשר להביא את האור על פני החושך.....


פותחים את התריס לרווחה ואפשר לכתוב בגדול, באותיות של אור - נס גדול היה פה!!

*****

אגב, אם נגמר המקום לחרוט 

תמיד אפשר לכסות את החריטות שוב בצבע שחור

או לצבוע עוד בריסטולים בפנדה ולהדביק על גבי המשומשים -

זו בהחלט לא יצירה חד פעמית
והמסר - אפשר להגיד שנצחי..

*****

חנוכה שמח ומואר!!

סבתא דידי

סוכות שלי

סוכות שלי

בחג סוכות, כמה עשורים לפני שהפכתי ל"סבתא דידי",

נוספה למשפחה הקטנה שהיתה לי אז, אחרי הרבה שנות ציפייה,

תינוקת חדשה וקטנה, הבת שלי.

העולם גם אז כבר לא היה אותו עולם ישן ויציב,

שבו המשפחה היתה משפחה ואמהות גידלו ילדים בחוכמה טבעית שעברה מאם לבת.

ומצד שני, זה עדיין לא היה העולם העגול של היום,

שבו רשת האינטרנט מחברת אותנו שוב כמו בכפר קטן,

מפצה על המשפחתיות שאבדה

ומרמזת - כך אני רוצה לחשוב - על עתיד של חיבור וקשר. 

כך שהרבה לא ידעתי ולא הבנתי, וגם לא היה את מי לשאול,

אבל על עיקרון אחד היה לי מזל יותר משכל לשמור, בתור אמא ובכלל -

התבוננתי בילדה שלי גדלה, וראיתי כמה היא חדשה ושונה,

וכמה חשוב שאדע לשמור עליה כזאת ולא להפריע לה לגדול כפי שהיא,

בהתאם לטבע שלה.

"... כי תראה אשר אלפי אנשים, שסביבה אחת לכולם (...)

עם כל זה לא תמצא ביניהם שני אנשים שיהיה להם תכונה אחת.

והוא מטעם, שכל אחד מהם, יש לו מצע מיוחד, לפי עצמו לבדו (...)

ולעולם לא יוכל לקבל צורה של אדם אחר, שדומה בערכו,

כשם שהשעורה לא תדמה בערכה להחטה (...)

ולפיכך לא יצוייר לעולם, שיהיו שני אנשים בתכונה שוה."

"ודע שזהו הרכוש האמיתי של היחיד, שאסור לפגוע בו, או לשנותו.

(...) נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו,

הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא

(...) משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו".

                                                                                             

   (בעל הסולם, מאמר "החרות")

וברוח זו, אני מצרפת שיר אנימציה נפלא
עם מילים שנוגעות בדיוק באותה הייחודיות הטמונה בלב כל אחד מאיתנו.
בברכת חג סוכות שמח!
שלא נשכח שכל אחד הוא מיוחד, אבל כולנו נמצאים תחת סכך אחד.

שלכם,

סבתא דידי.

***

 

My Sukkot

During Sukkot, a few decades before I became "Safta(Gradma) Didi", after years of anticipation, a new baby joined the small family I had back then - my little daughter.

Even back then, the world was no longer the same stable world, in which a family was indeed a family and mothers raised their children with the natural wisdom passed from mother to daughter throughout history. Yet it still was not the global world it is today, in which the Internet re-connects us, almost making us once again a small village, almost compensating for that long-lost sense of closeness and familiarity, and forecasting - so I wish to imagine - a future of unity and connection.

I knew and understand little, and there was no one I could ask, and yet, more by luck than sense, I adhered to one single principle, as a mother and in general -

I watched my little child growing up, noticing how new and special she was and understood how important it was for me to keep her like that, letting her grow without my interference, according to her own nature.

"For you can see that thousands of people, with one environment to them all (…)

nevertheless you shall not find within them two who share one same quality.

And the reason for this is that each and every one of them

has a unique root substance, of his own self alone (…)

Never shall this "root substance" receive the form of another person, of similar value, just as barley shall never resemble in value to wheat (…)

Therefore never shall it be depicted that there can be two people of equal quality."

"Know that this is the individual's true possession, that must not be harmed nor altered.

Thus he who corrupts any tendency of an individual and uproots it,

causes this sublime and wondrous knowledge … to be for ever lost from the world,

since this very tendency shall never again occur in any other body but this particular one."

To follow these special words, I attach a beautiful, heartwarming  song which touches upon that uniqueness hidden deep in our hearts.

Wishing you a happy Sukkot!

Let us all remember that every one of us is special, yet we all share the same roof..

Yours truly

Safta Didi



יצירה מקסימה לראש השנה...

יצירה מקסימה לראש השנה...

 

" "ראש" נקרא בחינת שורש, שמשורש זה יוצאים הענפים.

ותמיד הענפין נמשכים לפי מהות השורש,

כי משורש של תפוחי זהב ליא ימשך ענפים של תפוחי-עץ.

השורש והראש שהאדם מסדר לעצמו בתחילתו,

כן הולך וממשיך את סדר החיים שלו.

כי השורש הוא כל היסוד שעליו נבנה כל הבנין"

***

עם הנכדים אפשר לחזור אל טעמי הילדות,

אל הרשמים שנותרו ממה שהיה, או מה שלא היה וחסרונו הורגש בך

וגם אל הזכרונות מגילאים בשלים יותר,

של אישה צעירה שלומדת איך להיות אמא לילדים.

וראש השנה, 

תמיד שילוב של תקווה וגעגוע, 

הוא ההזדמנות המתאימה ביותר לקחת טושים, מספרים ודבק

ולהכין כרטיס ברכה משודרג, בטעם של פעם.

***

חומרים:

©     ספרי 'סדרת הלב' (חכמת הלב, הלב מבין, מדע הלב, גיבורי הלב)

©   שלושה בריסטולים צבעוניים בגודל דף מדפסת (הכי חשוב שיהיה לפחות אחד בצבע שונה מהשאר. כל עוד שומרים על כך אפשר בריסטולים עם דוגמאות, בריסטולים נוצצים, וכל מה שרוצים...)

©    בריסטול אחד לבן (גם בגודל דף מדפסת)

©    דבק סטיק

©    שדכן

©    מספריים

©    צבעי פנדה קטנטנים 

ההכנה:

דיפדפנו ב'סדרת הלב',

ובחרנו את המשלים שלדעתנו הכי מתאימים לראש השנה

כתבנו על דף את שמותיהם ומיקומם

מתוך המשלים הנבחרים בחרנו את 'משפט המחץ', המשפט שלדעתנו הכי מתאים להתחלת שנה חדשה...

וזה הציטוט הנבחר שלנו, בגלל שיש בו, כמו בכל דבר אמיתי, שילוב בין שני ניגודים שביחד יוצרים שלם אחד,  עגול ומתוק כמו תפוח בדבש -

"...כְּכל שֶׁהַפְּרִי יוֹתֵר מָתוֹק בְּסוֹפוֹ, הוּא נִמְצָא יוֹתֵר מַר וְיוֹתֵר מְגּוּנֶה בַּמַּצָּבִים הַקּוֹדְמִים שֶׁל סֵדֶר הִתְפַּתְּחוּתוֹ..."
 (ספר "הלב מבין", משל "פרי מתוק")

עכשיו לוקחים שני בריסטולים צבעוניים (מתוך השלושה שיש לנו)

ובוחרים מבין שני הבריסטולים איזה רוצים שישמש למסגרת (אל תגזרו אותו, חשוב שהוא יהיה בגודלו המקורי)

ואת השני גוזרים כך שיהיה קצת קטן יותר מהראשון

מדביקים את הבריסטול הקטן על הגדול יותר, כך שהגדול יוצר מסגרת לקטן
(לתוספת, מומלץ לעגל לשניהם קצוות)

גוזרים את הבריסטול הלבן לגודל של קלף משחק בערך (ראו תמונה למטה)

מומלץ לעגל גם לבריסטול הלבן את הקצוות

מציירים על הבריסטול ציור שמתאים למשפט שבחרתם -

אנחנו בחרנו לצייר ציור של פרי חצי בוסר וחצי בשל

את הציור לא צובעים, אלא משאירים בשחור-לבן; מקבל המתנה הוא זה שיצבע אותו

מהבריסטול הצבעוני השלישי, שעוד לא השתמשנו בו, גוזרים צורה של כיס קטן

משדכים את הכיס הקטן בצד הברכה, כך שאפשר להכניס לתוכו דברים

במקום הנותר נותנים לילדים לכתוב את הציטוט הנבחר (במקרה הצורך אפשר למתוח קודם שורות בעיפרון)

תמיד עדיף לכתוב בהתחלה את הציטוט בעיפרון ואז לעבור עליו בטוש - כך גם אם יש בבית ילדים קטנים הם יכולים להשתתף בכתיבה
זהו תרגול נהדר, שגם נותן להם להרגיש כמו גדולים, שכבר כותבים....

בצדה השני של הברכה מומלץ להוסיף עוד ציטוט כתוב בעפרון, ועליו דווקא לא עוברים בטוש - אלא מקבל המתנה הוא זה שיעבור עליו! (תרגיל חביב גם למבוגרים שבנינו...)

  

מתחת לציטוט מוסיפים ברכה אישית משלכם.

אנחנו איחלנו אחד לשני "שנבשיל עוד קצת השנה!"

 לכיס הקטן מכניסים את צבעי הפנדה הקטנים שקניתם

 (אם בטעות קניתם צבעי פנדה גדולים מדי, ניתן לשבור אותם לחצי)

***

עכשיו אפשר לקשט עם מדבקות יפות, נצנצים, וכל מה שאתם רוצים... ולתת למי שאוהבים!
מי שקיבל את הברכה צריך להשלים את חצי המלאכה -
לצבוע, לעבור על הטקסט מצדה השני של הברכה, לקשט,
ולהרגיש ביחד איתכם טעם של ילדות, טעם של התחלה חדשה...

"...ענין ראש השנה הוא התחלה חדשה, היינו שהאדם מתחיל לבנות בנין מחדש..."

***

אז שתהיה לנו שנה פורייה

עם הרבה שמחה אהבה וגדילה

סבתא דידי והנכדים