יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

אין אור...


אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך


נקודה למחשבה
נקודת תקווה...

לַמשל הזה יש כל כך הרבה משמעויות..
כל כך הרבה זכרונות..

"אין אור
אלא
אותו היוצא
מתוך החושך"


















*****

אני לא צריכה לספר לכם כמה מקרים עובר אדם בחיים
החל מילדות ועד לבגרות וזקנה

כל כך הרבה פעמים ביום, בשעה, בדקה
כל פעם משבר - ותקומה
משבר - ותקומה

ממש נדמה שהרצף הזה, ההופכיות הזאת
שאליה נולדים מהרגע הראשון של פעימת הלב
הוא מה שמגדל את האדם, בונה אותו
כפי שמתקדמים כל חייו, "לפי הדופק"..

תמיד ישנה נקודת השבירה, שאדם מיואש מכוחותיו עצמו

ודווקא אז 
אני נזכרת במשל הזה

"אין אור
אלא
אותו היוצא
מתוך החושך"

סיכום חיים - לא כך?

*****

כשהנכדים התאספו אצלי להדלקת נר ראשון 
החלטנו שזה המשל הכי מתאים לחנוכה 


אז ארגנו ארגז קטן
וכמה בריסטולים בגווני כחול
הוצאנו צבעי פנדה
שני בריסטולים לבנים עבים במיוחד
חוט קשירה
דבק פלסטי ו-לורד בצבע זהב
ו.... מתחילים!

*****

התפקיד שקיבלו הקטנים היה לקרוע לגזרים את הבריסטולים הכחולים
תפקיד משובב נפש לילדים צעירים, שנהנים מאוד לקרוע את הניירות לחתיכות קטנות וקטנטנות...












הנחנו את הקרעים בצד
והחבר'ה עברו לצבוע את הבריסטולים הלבנים בפנדות,
בצבעים צבעוניים ושמחים












ובינתיים אני והגדולות ציפינו בעזרת דבק פלסטי את הצד החיצוני של הקופסה בפסיפס של פיסות הבריסטולים 



מרחנו, ייבשנו, חיכינו, תיקנו....














(כשמדביקים את הבריסטולים, בייחוד כשהם קצת עולים אחד על השני, הם לא ממש נדבקים -
אבל אחר כך מורחים על הכל שכבה של דבק פלסטי וזה מסדר את העניין)

הציורים צבועים, הקופסה מצופה ומונחת לייבוש, מה עכשיו??

הגיע הזמן לכסות את כל הציורים בפנדה שחורה... 


יווווו, איזה חושך!!!



צובעים הכל בצבע שחור...
תגובות מדגמיות של החבורה הצעירה: "מהההההההה?!?!!?!?!!?!?!?!!? אבללל... סבתא!!!!!!"
















הקופסה כבר התייבשה, עכשיו אפשר  ל ק ש ט -

קישטנו את ה"תריסים" (מבפנים ומבחוץ),

הדבקנו את ה"חושך" על התחתית...

מזכיר אולי איזה איור מוכר???






















עכשיו, חוררנו חור קטן בכל "תריס", השחלנו חוט, וקשרנו בקשר פרפר


עכשיו אפשר להביא את האור על פני החושך.....


פותחים את התריס לרווחה ואפשר לכתוב בגדול, באותיות של אור - נס גדול היה פה!!































*****

אגב, אם נגמר המקום לחרוט 
תמיד אפשר לכסות את החריטות שוב בצבע שחור
או לצבוע עוד בריסטולים בפנדה ולהדביק על גבי המשומשים -
זו בהחלט לא יצירה חד פעמית
והמסר - אפשר להגיד שנצחי..


*****

חנוכה שמח ומואר!!
סבתא דידי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה