יום שבת, 10 בינואר 2015

פלפלים חריפים

פלפלים חריפים

באחד הימים שהגעתי אל הנכדים,
התחלנו, כרגיל, פשוט לשבת יחד ולקרוא את ספרי "סדרת הלב".
הרגל מאוד טוב שסיגלנו, עד כדי כך שכשאני מגיעה לנכדים,
עוד בפתח הדלת דבר ראשון הם שואלים:
"נו סבתא, איפה הספרים???"
(עוד לפני הממתקים!)

לקרוא ביחד כתבי מקובלים זה פשוט כיף,
זה מלמד ומעשיר,
אני לומדת מהנכדים עוד הרבה יותר מאשר הם לומדים ממני.
יש להם הברקות כאלה, שאני לא יודעת להסביר מאיפה הן מגיעות,
אבל הם פשוט מבינים את המשל בצורה עמוקה, פנימית.

כל משל הופך לדיון, כל איור הופך להצגה ולהפעלה, לעולם מלא.
כל הזמן מנוצל להתפתחות וללמידה על החיים, על כתבי המקובלים...
פשוט לצלול לתוך הספרים!

*****

כשקראנו בספר גיבורי הלב והגענו אל המשל פלפלים חריפים,
התחיל לדגדג לנו באצבעות והחלטנו להקים תיאטרון קטן.
בהמשך הוא התפתח עוד, ובכלל הפך לבעל אפשרויות אינסופיות...
בדיוק כמו הספרים והמשלים (-:

תיאטרון נייד מגנטי מקורי ומתחלף (צריך עוד משהו?! )  -
יצירה בהשראת המשל "פלפלים חריפים"

חומרים:
·         ספר "גיבורי הלב" (להורדה בצד הבלוג)
·         קופסה קטנה
·         צבעים (גואש/אקרילי) בשני צבעים (לפחות)
·         קרטונים גזורים לרוחב 1 ס"מ ולגובה של מקל ארטיק בערך
·         טושים ומספריים
·         2 מגנטים עגולים חזקים
·         סקוטשים (משני המינים)
·         הדף הבא,
עם איורי המשל "פלפלים חריפים" ו'מעדנים' שאספנו ממשלים נוספים, בשחור-לבן.

 
הקליקו להגדלה















ההכנה:

קודם כל - קראנו את המשל.



הקליקו להגדלה ולקריאה




































הגדולות קיבלו את תפקיד צביעת הקופסה

הצבעים שבחרנו - צבעי האיור




















בינתיים אני והקטנים כתבנו את שם המשל על פתק קטן,
ופיסקה נבחרת מהמשל על פתק נפרד

הקטן עובר בטוש כהה על שם המשל




















כשהקופסה התייבשה הדבקנו עליה 2 רצועות סקוטש במרכזה
ועוד רצועה למעלה, על חתיכת קרטון שהוספנו בשבילה.
הדבקנו מהצד השני של הטקסט סקוטשים נגדיים,
וכן על הכותרת,
והצמדנו למקומות הנכונים.




















עכשיו חרצנו שני חריצים רוחביים בתחתית הקופסה
(זהירות שלא יצאו רחבים מידי, וכמובן שזו משימה שסבתא עושה!)




















מניחים את כל העסק בצד, קוראים שוב את המשל (לרענון הזיכרון במה אנו עוסקים!)
ועוברים לצבוע את האיורים מהדף הנ"ל






























לכל איור מצמידים מאחוריו חתיכת סקוטש
ולכל מקל קרטון מצמידים את החתיכה הנגדית,
ומחברים כל איור למקל קרטון,
ככה שאפשר להוריד את האיור מן המקל ולהחזירו למקומו בכל עת.






כמעט סיימנו.. כל החלקים מוכנים



נשאר רק להדביק באחורי הקופסה שני מגנטים,
מה שהופך אותה למיני-תיאטרון מגנטי




















את הקופסה מדביקים על הדלת או על המקרר
משחילים בחריצים את המקלות עם האיורים
ו מ ת ח י ל י ם -
אחד מקריא את המשל,
והאחרים מציגים בהתאם לטקסט.



אתם לא מתארים לעצמכם איזה כיף


*****

הקטע בתיאטרון הוא
קודם כל, שהוא קטן ונייד
(אפשר לקחת אל מחוץ לבית ולשחק בכל הזדמנות)

דבר שני, שהוא מגנטי
(לא נשכב ונשכח בארון אלא תמיד על הדלת ותמיד זמין בכל רגע)

ודבר שלישי -
שהוא מ ת ח ל ף !
כל פעם שרוצים להציג משל חדש,
'תולשים' את הטקסט מהסקוטשים על הקופסה,
את האיורים מהסקוטשים על המקלות,
מחליפים אותם בטקסט ואיורים של משל חדש,
ומציגים את ההצגה החדשה!!!!!

*****
ת ה נ ו , ת ל מ ד ו , ת ק ר א ו !


שלכם, סבתא דידי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה