יום הולדת שש - חמישה חושים
יש יום הולדת של פעילות
יש יום הולדת של תחרויות
יש יום הולדת של מתנות
יש יום הולדת של טיולים
יש יום הולדת של ציורים
.......
אבל זה רק מה שהכרתם עד עכשיו!!
יש יום הולדת נוסף, חשוב ומיוחד במינו -
יום הולדת מקורי באמת
שכולו חגיגה של אותיות ומילים!!
מתאים לכל גיל
ולכל המשפחה
אבל במיוחד מרגש לילדה בת שש
שעולה לבית הספר : )
את יום ההולדת ארגנו נכדותי הבוגרות
בהמון אהבה והשקעה
וכולנו ביחד, מהצעירים ועד הצעירים ברוחם
נהנינו מעיסוק בחומר כתוב מיוחד במינו,
שבאמת גורם לך "לגדול בשנה" בשניות..
***
קודם כל כלת יום ההולדת הקריאה לנו את הפסקה הראשונה מהמשל "חמישה חושים" (מתוך ספר "הלב מבין", עמוד 15):
"חוש הראיה,
מציע לנו רק צללים
מן המהות הנראית,
בערך התרשמותם מול האור."
ואז, כל הילדים הסתתרו מאחורי וילון
ויצרו צללים
בדיוק כמו במשל....
***
אחר כך הקריאה לנו גם את הפסקה השנייה - חוש השמיעה:
"וחוש השמיעה,
הוא רק כוח הכאה
של איזה מהות באויר.
ואויר הנדחה מכוחו,
מכה על התוף שאז וניניו.
ואנו שומעים
שיש איזה מהות בקרבתנו."
וכל החבורה החלה לתופף.... ואכן שמענו חזק חזק חזקקקק ש"יש איזה מהות בקרבתנו".....
***
עכשיו הקריאה את הפסקה השלישית - חוש הריח:
"וחוש הריח,
הוא רק אויר יוצא מהמהות
ומכה על עצבי הריח שלנו,
ואנו מריחים."
ואז כיסינו את עינינו, והיינו צריכים לנחש מה אנחנו מריחים. היו כל מיני ריחות מאוד"'מעניינים"..
המשימה היתה לגלות מה הרחנו - היה קשה, לא אשקר... ולפעמים גם קצת "דוקר" (פלפלים חריפים, מישהו??)
***
וכך הגענו גם להקראת הפסקה הרביעית - חוש הטעם...
"וכן הטעם,
הוא רק תולדה
מנגיעת איזה מהות
בעצבי הטעם שלנו."
המשימה הזו הייתה מרעעננת במיוחד
בעיניים עצומות, הנכדות טיפטפו לנו טיפת לימון על קצה הלשון...
חמוץץץץץץץץץץ...!!
***
ומכאן עברנו לחלק הרציני של האירוע -
בת השש הקריאה לנו את המשך המשל:
אֵינָם מַצִּיעִים לָנוּ
רַק גִילּוּיָם שֶׁל הַפְּעוּלוֹת
הַמְסוֹבְבוֹת מֵאֵיזוֹ מַהוּת,
וְלא כְּלוּם מִן מַהוּת עָצְמָה.
וַאֲפִילוּ חוּשׁ הַמִישּׂוּשׁ,
שֶׁהוּא הֶחָזָק מֵהַחוּשִׁים,
הַמַּבְדִּיל בֵּין חָם לְקַר
וּבֵין מוּצָק לָרַךְ,
הֲרֵי כָּל אֵלּוּ אֵינָם,
אֶלָּא גִילּוּי פְּעוּלּוֹת
שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהוּת,
וַהֲמֵה רַק מִקְרִים שֶׁל הַמַּהוּת,
שֶׁהוּא הֶחָזָק מֵהַחוּשִׁים,
הַמַּבְדִּיל בֵּין חָם לְקַר
וּבֵין מוּצָק לָרַךְ,
הֲרֵי כָּל אֵלּוּ אֵינָם,
אֶלָּא גִילּוּי פְּעוּלּוֹת
שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּהוּת,
וַהֲמֵה רַק מִקְרִים שֶׁל הַמַּהוּת,
כִּי הַחַם אֶפְשָׁר לְקַרְּרוֹ,
וְהַקַּר אֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ,
וְהַמּוּצָק אֶפְשָׁר לְהָפֵּךְ
בַּמְלֵאכֶת הַכִימְיָה לְנוֹזְלִים,
וְהַנּוֹזְלִים לַאֲוִירִים,
דְּהַיְנוּ רַק גָּאזִים,
שֶׁכְּבָר פָּקַע לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ
כָּל הֶבְחֵן מְה' הַחוּשִׁים,
וְהַקַּר אֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ,
וְהַמּוּצָק אֶפְשָׁר לְהָפֵּךְ
בַּמְלֵאכֶת הַכִימְיָה לְנוֹזְלִים,
וְהַנּוֹזְלִים לַאֲוִירִים,
דְּהַיְנוּ רַק גָּאזִים,
שֶׁכְּבָר פָּקַע לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ
כָּל הֶבְחֵן מְה' הַחוּשִׁים,
וְעִם כָּל זֶה
עוֹד הַמַּהוּת קַיֶּימֶת בּוֹ,
שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָכוֹל שׁוּב
לְהַפֵּךְ אֶת הָאֲוִירִים לְנוֹזְלִים
וְהַנּוֹזְלִים לְמוּצָק.
עוֹד הַמַּהוּת קַיֶּימֶת בּוֹ,
שֶׁהֲרֵי אַתָּה יָכוֹל שׁוּב
לְהַפֵּךְ אֶת הָאֲוִירִים לְנוֹזְלִים
וְהַנּוֹזְלִים לְמוּצָק.
הֲרֵי בְּעָלִיל לְעֵיניךָ, שֶה' הַחוּשִׁים
לא יְגַלוּ לָנוּ שׁוּם מַהוּת,
אֶלָא רַק מִקְרִים
וְגִילוּי פְּעוּלוֹת מִן הַמַהוּת.
וְנוֹדַע, שֶׁכָּל מָה
שֶׁאֵינוֹ בָּא אֵלֵינוּ בְּמוּחַש
אֵינוֹ בָּא גַּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ,
וּמָה שֶׁלּא יָבוֹא בַּדִּמְיוֹן
לא יָבוֹא לְעוֹלָם בַּמַּחְשָׁבָה,
וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׂכִּיל אוֹתוֹ.
שֶׁאֵינוֹ בָּא אֵלֵינוּ בְּמוּחַש
אֵינוֹ בָּא גַּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ,
וּמָה שֶׁלּא יָבוֹא בַּדִּמְיוֹן
לא יָבוֹא לְעוֹלָם בַּמַּחְשָׁבָה,
וְאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׂכִּיל אוֹתוֹ.
הֲרֵי שֶׁאֵין לַמַּחְשָׁבָה
תְּפִיסָה כְּלַל בַּמַּהוּת.
וְלא עוֹד,
אֶלָּא אֲפִילוּ מַהוּתֵנוּ עַצְמֵנוּ,
לא נוֹדַע לָנוּ מָה הִיא."
תְּפִיסָה כְּלַל בַּמַּהוּת.
וְלא עוֹד,
אֶלָּא אֲפִילוּ מַהוּתֵנוּ עַצְמֵנוּ,
לא נוֹדַע לָנוּ מָה הִיא."
ולקינוח, כל אחד מאיתנו בחר את 'פסקת המפתח' שלו, הפסקה שאהב ביותר.
המשימה המסכמת החזירה גם אותנו לימי בית הספר -
כל אחד העתיק את הפיסקה שאהב בכתב יפה על דף נייר, וקישט כמיטב יכולתו..
(כמה זמן לא צבעתי בטושים..)
את היצירה הסופית, כל אחד הקדיש למי שבחר, בהרבה אהבה!
***
מזל טוב לכל החוגגים!
סבתא דידי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה